מה הדילמות הגדולות ביותר שנשארו לאינדיאנה, בוסטון, דאלאס והקליפרס לקראת סיום העונה הנוכחית?

בוסטון – לאן אפשר להגיע בלי גבוהים?

יש לבוסטון סגל ממש טוב. קמבה ווקר, גורדון היווארד וג'ייסון טייטום שלושה סקוררים טובים וקבוצתיים יחסית, יש גם את ג'יילן בראון שמסוכן עם ובלי הכדור, אבל אנחנו לא לוקחים אותם יותר מדי ברצינות בהשוואה לקבוצות האחרות, למרות 11 ניצחונות מ-13 המשחקים האחרונים ומאזן מצויין של 9-13 נגד קבוצות עם מאזן חיובי – הרביעי בטיבו בליגה. מה הסיבה?

יכול להיות שהעדרם של גבוהים משמעותיים. דניאל ת'ייס חביב אבל לא נראה כמו סנטר שיכול להביא אליפות, אנס קנטר מחליף של 15-20 דקות במשחק והם משתמשים במרקוס סמארט כשומר על גבוהים. הוא עושה עבודה לא רעה, אבל האם זה יספיק בפלייאוף, הפיזי יותר מהעונה הסדירה, נגד אמביד, יאניס, סיאקם וגבוהי המזרח?

אינדיאנה – שילובו של ויקטור אולדיפו

לפני כמה ימים עידו גילרי ואני דיברנו על זה בתגובות, וזאת אכן השאלה הגדולה ביותר שנשארה לפייסרס. אינדיאנה של עכשיו היא לא הקבוצה שהייתה לפייסרס כאשר אולדיפו נפצע, אלא אחת מוכשרת יותר – כזאת עם אול-סטאר נוסף לדיפו (דומאנטס סאבוניס) ורכז מוביל כמו מלקולם ברוגדון, שלא היה רחוק מהאול-סטאר. יכול להיות שהשנה עדיף להם לשחק עם אולדיפו בתפקיד מוקטן יותר, כאפשרות השלישית או הרביעית בהתקפה, בשביל הפלייאוף.

מהצד השני, אולדיפו לא שיחק שנה שלמה והחלודה טבעית. הוא עם 1 מ-18 בזריקות ממסירה (5.6%, לעומת 58.6% אפקטיבי לפני הפציעה) ובחירת הזריקות שלו יחסית דומה לשנה שעברה, כשהוא מגיע קצת פחות לצבע (אבל מדובר במשהו טבעי אחרי פציעה ארוכה או במשחק עם שני גבוהים). כמו שעידו טען באותו דיון, הפייסרס צריכים את אולדיפו טוב וסביר שמדובר באמת בעניין של זמן. השאלה היא האם הם צריכים להמשיך לתת לו לסיים עם ערבים של 5 מ-14 מהשדה, גם במחיר של הפסדים עכשיו וסיום במקום השישי במקום יתרון ביתיות בסיבוב הראשון.

קליפרס – יש להם עוד הילוך?

הקליפרס נחשבים מועמדים לאליפות יחד עם הלייקרס והבאקס, למרות שהמאזן פחות טוב משמעותית. הם יוצאים לפגרת האול-סטאר עם שלושה הפסדים בארבעה משחקים, בקצב של 55 ניצחונות ולא מצליחים להשאר ביחד על המגרש להרבה זמן. היו רק 112 דקות משותפות של לנארד, ג'ורג', הארל ולו-וויל, לעומת 418 של הרביעייה המובילה בפילדלפיה או 203 של טורונטו מוכת הפציעות.

השילוב של כמות הדקות הנמוכה שלהם ביחד, המאזן הבינוני נגד קבוצות טובות והיכולת של פול ג'ורג' בפלייאוף כשרק בשנה אחת עבר את רף 44% מהשדה יכולות להעלות סימן שאלה בקשר ליכולת של הקליפרס להציג כדורסל של אלופה כשהם יצטרכו לעשות זאת. מצד שני, הם ניצחו 5 מ-7 משחקים נגד ארבעת הגדולות האחרות (לייקרס, באקס, ראפטורס ובוסטון). האם אנחנו יכולים לראות מהם כדורסל עילאי לאורך זמן בפלייאוף, או שנראה אותם מודחים בגמר המערב?

דאלאס – לאן הם יגיעו עם ההגנה הזאת?

לדאלאס יש את אחת ההתקפות הכי טובות בהיסטוריה של האן.בי.איי. 117.6 נקודות ל-100 פוזשנים, הנתון הטוב ביותר בהיסטוריה, והם אולי הקבוצה הכי כיפית לצפייה כשלוקה דונצ'יץ' משחק. הם פשוט עושים הכל נכון: זורקים ממסירה, עושים פיק-נ'-רול, מסיימים היטב ומשלבים בין גיוון ליעילות. הבעיה היא ההגנה שלהם – ב-2020 רק לאטלנטה, פורטלנד וקליבלנד יש הגנה גרועה יותר.

הקבוצות הגדולות ביותר של ריק קרלייל התבססו על שחקן הגנה עצום ושומרים חלשים מסביבו, כמו דאלאס של טייסון צ'נדלר או דטרויט של בן וואלאס. קריסטפס פורזינגיס עדיין לא אחד כזה, למרות שיכול להפוך בעתיד למשהו בסגנון. הגנת חצי המגרש שלהם לוקה בחסר, כשפשוט אין להם שחקני הגנה טובים מלבד פורזינגיס. הניסיון לשימוש בהגנה אזורית מטשטש חלק מהבעיה, אבל הם לא מצליחים לבנות הגנה איכותית סביב המגבלות של דונצ'יץ' כשומר. זה יכול להיות משמעותי מאוד, גם העונה וגם בעתיד.